צוואות וייפוי כוח מתמשך

במהלך חייו של כל אדם נראה אך טבעי שהוא זה אשר רשאי להחליט מה ייעשה ברכושו. הוא יכול למכור אותו, להשכיר אותו, להעביר אותו בתמורה או במתנה או להרשות לאחרים לעשות בו כל שימוש אחר. זכותו זו של האדם ידועה כזכותו לקניין והיא בעלת מעמד מיוחד בחוק הישראלי. גם זכותו של האדם על גופו היא זכות שעליה הדין מגן ולפי זכות זו כל אדם רשאי להחליט מה ייעשה בגופו, ואם לקבל טיפול רפואי מסויים או לא לקבלו.

​

לפי כלל זה, זכותו של האדם להחליט מה ייעשה ברכושו או בגופו היא מוחלטת ומה שמשפחתו, עורכי דינו או רופאיו של אותו אדם חושבים אין לו כל משקל נגד לרצונותיו של האדם. זאת, ובלבד שאותו אדם עדיין בחיים וכל עוד הוא מסוגל מבחינה קוגנטיבית לקבל החלטות מעין אלו בעניין גופו או רכושו. המונח המשפטי המשמש לתיאור אדם המסוגל לקבל את החלטותיו הקנייניות או ביחס לגופו בעצמו הוא שאותו אדם "כשיר משפטית". לעומתו אדם שבין בשל היותו קטין או בשל היותו סובל מהגבלה שכלית כלשהי אינו מסוגל מסוגל לקבל החלטות כמו אלו המתוארות לעיל ייקרא אדם לא כשיר משפטית או פסול-דין. כללים ומונחים אלה נקבעו, בין היתר, בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962.

​

הכלל לפיו כל אדם יקבל את ההחלטות הנוגעות לרכושו או לגופו אינו מתאים עוד באחד משני מצבים. הראשון כאשר אותו אדם נפטר, והשני כאשר אדם מאבד את כשרותו המשפטית בשל מצב בריאותו ממנו החל לסבול.

​

במקרה שבו אדם נפטר רכושו אמור להיות מחולק בין יורשיו בכל מקרה. אם האדם לא השאיר צוואה חלוקת רכושו תיעשה בהתאם לכללים שנקבעו בחוק הירושה ולא לפי הוראותיו של הנפטר. אדם אשר רוצה כי רכושו יחולק באופן שונה מזה שנקבע בחוק הירושה, כמו למשל להוריש נכס מסויים לבן אחד ונכס אחר לבן שני, או לא להוריש כל נכס לבן מסויים וכיוצ"ב, הוא יוכל לעשות זאת רק באמצעות צוואה שהוא יערוך בהתאם לחוק לפני פטירתו ובלבד שבעת עריכת הצוואה הוא היה כשיר משפטית.

​

קיים סוג מיוחד של צוואות השכיח במיוחד בין בני זוג, הוא הצוואה ההדדית. בצוואה הדדית שני בני אדם יכולים לערוך צוואה משותפת של שניהם שמהווה למעשה גם התחייבות של כל אחד מהם כלפי השני. ייחודה של הצוואה ההדדית לעומת הצוואה הרגילה הוא כי כלל אדם אינו יכול לשנות את צוואה הדדית שהוא ערך לאחר ששותפו לצוואה נפטר, בעוד שאין כל הגבלה על כך שאדם יישנה או ייבטל צוואה רגילה שהוא ערך.

​

אחד החששות של אדם שערך צוואה הוא כי לאחר פטירתו אותה צוואה לא תימצא ולא תובא לידיעת יורשיו, או שאחד היורשים שלא היה אמור לרשת יפעל להעלמת אותה צוואה. במצב זה התוצאה עלולה להיות כי  הירושה תהיה על פי כללי חוק הירושה ולא על פי רצונו של המוריש בצוואתו. על מנת להציע פתרון למצב זה קיימת אפשרות להפקיד את הצוואה אצל הרשם לענייני ירושה. צוואה שהופקדה כאמור תישאר חסויה עד לפטירת המצווה, אולם עם פטירתו לא ניתן יהיה להתעלם מהוראות הצוואה ואף גורם לא יוכל לחלק את רכוש הנפטר על פי כללי ברירת המחדל שנקבעו בחוק הירושה.

​

האמור מתייחס לאדם שערך צוואה בהיותו כשיר משפטית. אולם יותר ויותר אנו נתקלים במצבים בהם אדם מאבד את כשרותו המשפטית, כמו למשל לאחר שלקה באירוע מוחי שגרם לכניסתו לתרדמת או לאחר שלקה במחלה שגורמת לדמנציה. בעקבות כך אותו אדם הופך לפסול דין ולעיתים ממשיך לחיות במצב זה שנים רבות. הפתרון היחיד שהיה קיים עד לא מכבר לניהול רכושו של אותו אדם וקבלת החלטות רפואיות בעניינו היה פניה לבית המשפט למינוי אפטרופוס לאותו אדם. ברמת העיקרון, לאחר מינוי אפטרופוס עבור אדם פסול דין אותו אפטרופוס יהיה זה אשר יקבל את ההחלטות במקום פסול הדין, הן אלה הנוגעות לרכושו והן אלה הנוגעות לגופו ולטיפולים הרפואיים שהוא יקבל. המשמעות הבעייתית של המצב המשפטי הזה שהיה קיים היא שאדם לא יכול לקבוע בעצמו מה ייעשה בגופו או ברכושו אם יהפוך לפסול דין. מצד אחד אם לאותו אדם הייתה צוואה הרי שהיא לא תיכנס לתוקף עד לפטירתו. מנגד, אף אם אותו אדם ייפה את כוחו של אדם אחר לנהל את רכושו בטרם הפך לפסול דין, הרי שהתוקף של אותו ייפוי כוח פוקע עם איבוד כשרותו המשפטית של מייפה הכוח בהתאם להוראות סעיף 14 לחוק השליחות, תשכ"ה-1965. על מנת ליצור מצב משפטי שבו ניתן ביטוי לרצונו של אדם שהוא הביע אותו לפני שנהפך לפסול דין, נחקק לאחרונה תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית. תיקון זה יצר את הכלי המשפטי שנקרא "ייפוי כוח מתמשך" אשר מאפשר לאדם כשיר משפטית לקבוע מי יהיה מיופה כוח מטעמו אם וכאשר יהפוך לפסול דין. התיקון מאפשר לאדם שרוצה לחתום על ייפוי כוח מתמשך לקבוע קביעות נוספות כמו מינוי של אדם שכניסת ייפוי הכוח לתוקף תובא לידיעתו או עריכת ייפוי כוח ספציפי לקבלת החלטות בעניינים רפואים. תיקון 18 האמור מאפשר גם כן כי במסגרת ייפוי הכוח המתמשך ייתן מייפה הכוח "הנחיות מקדימות" למיופה הכוח אשר מנחות אותו כיצד לפעול בעניינים מסויימים הקשורים למייפה הכוח. ככלל, מיופה הכוח יהיה מחויב לפעול בהתאם להנחיות המקדימות אלא אם התקיים אחד ממספר חריגים המנויים בחוק.

​

בחוק נקבע כי ניתן לחתום על ייפוי כוח מתמשך רק אצל עורך דין אשר עבר הכשרה מיוחדת בעניין זה. במשרדנו עורכי דין אשר עברו הכשרה זו כך שיש באפשרותנו לספק שירות זה ללקוחותינו. זאת, בנוסף כמובן לעריכת צוואות עבור לקוחותינו בהתאם לחוק.